יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

דגשים שלי כ טייס :
מזג אויר – מה הצפי לכוון הרוח וכיצד זה ישפיע על אופי הטיסה ? האם אתקל על פי התחזיות ברוח גב ? אף ? צד ? מה יהיו המשמעויות וההשפעות על אופי הטיסה ? קצב ומהירות הטיסה ? תצרוכת הדלק  וכו'

נחיתה לא יזומה – אני תמיד "דרוך" למצב של נחיתה לא יזומה (קאט מנוע וכיוצא בזה )  , לכן אני תמיד מעדיף לטוס מעל שטחים בהם אני יכול לנחות . לא פעם זה מכתיב לי את נטיב הטיסה ואני עוקף ומאגף שטחים מבונים , מטעים , שטחי מים , כרמים , תוואי קרקע מסולע וכיוצא בזה .


ציוד עזר להבנת המצב האווירי בזמן טיסה – חשוב לי לדעת ולהבין מה קורה עמי באוויר  : מה המהירות שלי ומה כוון הרוח( האם הדלק יספיק לי ביחס למהירות שלי וליעד שלי  , תכנון נחיתה באזור לא מוכר וכוון הרוח), מה הגובה שלי ( האם יש לי מספיק גובה למקרה חירום כגון שימוש ב רזרבי , האם יש לי מספיק גובה בשביל לתכנן נחיתה בזמן קאט מנוע וכו') מה מצב המנוע מבחינה מכנית (חום מנוע )  , מה זמן הטיסה שלי מרגע העלייה לאוויר . אני משתמש ב גי פי אס שמספק לי נתוני טיסה כגון מהירות , גובה , זמן טיסה . אני גם מקבל אינדוקצייה משעוני המנוע בנוגע לחום מנוע וסל"ד . יש לי מראה שעימה אני בודק מידי פעם במהלך הטיסה את מצב הדלק . 



הטיסה מתחילה לפני הטיסה – בד"ח ותקינות מנוע  :  מבחינתי  , הטיסה מתחילה עוד לפני שנרתמתי לציוד - אני בודק את הברגים והמחברים במנוע , תקינות פרופ , תקינות אטמים וגומיות , תושבות וכו' . כשאני מתניע את המנוע אני מקשיב לו  , לצליל שלו , מנסה לזהות רעשים חריגים . כאשר אני נרתם אני מבצע בד"ח . אני מתחיל מרצועות רגליים , רצועת בטן , רצועת חזה , תקינות קרבינות . אני בודק חופה  , בודק מיתרים , בודק שאין קשרים או קוצים  . אני נכנס לריכוז מלא כבר ברגע שאני נרתם לציוד ומבחינתי אני כבר בטיסה .



השפעת הטופוגרפייה,הגיאוגרפיה וצמחייה על הטיסה  - זה סוג של הבנה : כיצד הגורמים הללו ישפיעו על הטיסה . אנחנו לא טסים ב "חלל ריק " אנו מושפעים מאוויר מלא התרחשות  , זה בא לידי ביטוי ב : טרמיקות , אויר לא יציב , שכבות רוח מנוגדות כוון וכיוצא בזה . לדוגמה : מפגש בין שני סוגי שדות חקלאיים , האחד ירוק והשני חרוש וחום – משחרר בנקודות המפגש בועות של טרמיקות . מעבר משטח פתוח לשטח הררי עשוייה ליצור אזור טורבולנטי בנקודות המפגש . בכניסה לטופוגרפיה הררית – בין שני רכסי הרים – אנו עשויים לחוות  אפקט וונטורי  ( מי שטס ב"ליאק " שבסלובנייה ודילג בין הרכסים יכול להעיד ) . כאשר נעבור מעל נקודות סביבתיות בולטות ( כגון מגדלי אנטנה לדוגמה – כמו שיש צפונית מערבית למאגרים של יבנאל ) – זהו סוג של טריגר לטרמיקת .  וישנם כמובן אין ספור דוגמאות  נוספות ורבות .חובתו של כל טייס שמתיימר להיות טייס cx, להעמיק את הידע וההבנה במטאורולוגייה , טרמיקות , וטריגרים שיוצרים טרמיקות .  מחובתנו להיות ערים ומודעים להשפעות הסביבתיות שעשויות להשפיע על הטיסה



השפעת השמש על הטיסה  - לאורך כל הנתיב שלנו נטוס מצפון לדרום . המשמעות היא שהשמש תעלה במזרח ותחמם את הרכסים המזרחיים הנושקים ממערב לשבר הסורי אפריקאי . ההשפעה היא טרמיקות אנבטיות שאנו עשויים לפגוש כאשר נטוס מעל רכסים מזרחיים אלו  .



מיקרו אקלים – למרות שיש תחזית מטאורולוגית "כללית" , כל אזור גאוגרפי-טופוגרפי מייצר סוג של "מיקרו אקלים " עצמאי משלו . לדוגמה : לאזור הכנרת יש תופעות אוויריות שמאפיינות אותה ספציפית  כגון "מגי'ק-ליפט" בשעות מסוימות ובעונה מסוימת. הסיכוי שנתקל בתופעה זו במידה ונעבור את הכנרת השכם בבוקר ובמועד שאני מתכנן  - היא אפסית – אבל בכל מקרה – זו דוגמה . אני ממליץ להשלים מידע מטאורולוגי והבנת הסביבה שנטוס בה  , ומה המשמעויות וההשפעות על הטיסה .  ישנם אתרי חיזוי מטאורולוגי שנותנים לנו מידע בסיסי בנוגע לצפוי ( כגון "וינדגורו" ) אבל לא פחות מ זה אני ממליץ לכל טייס להבין באיזו סביבה הוא מתכונן לטוס ומה המיקרו אקלים של סביבה זו ( במילים אחרות - "שעורי בית " )



מצבי חירום ומצנח רזרבי – באופן כללי , כמו שאני רואה את הדברים ( ויהיו אלו שיחלקו עלי ) טיסה עם רזרבי זו חובה ולא בחירה . רזרבי מציל חיים . נקודה . בנוסף , לאור העובדה שאנו טסים במקומות חדשים ולא מוכרים  , אני ממליץ לטוס יותר גבוה מ מה שאנו רגילים בשביל שיהיה זמן להגיב או ליתר דיוק – לא להגיב ולתת את הזמן לחופה להתאושש . זה לא המקום להתחיל להסביר כיצד להגיב למצבי חירום ( פרונט קולפס , א-סימטריקס , ספין , בק ספין וכו' ) לכן , הדבר היחידי שאני יכול להמליץ למי שייקלע למצב חרום ( לאחר שנקלע אליו ) הוא להרפות ברקסים  , לשמור על קור רוח ולתת לחופה להתאושש לחזור לטוס (במילים אחרות - אל תפריעו לחופה, היא יודעת לטוס גם בלי שתפריעו לה ) ולאחר מכן לבצע פיץ קונטרול כאשר היא צוברת אנרגיה וצוללת קדימה . קמה פיץ ? כמה שצריך !


תכנון נחיתה בשטח לא מוכר  - להבדיל מהשגרה  , בה אנו מגיעים לנחיתה בשדה ההמראה  ליד הרכבים , מקום שמוצבים בו שקי רוח  , אנו מתכוננים לנחיתה במקום "חדש" ללא ידע מוקדם וללא אינדיקציה של שק רוח לגבי כוון הרוח וכו. מה שאני עושה בטרם אני נוחת – אני "אוסף נתונים" : לאחר בחירת שדה הנחיתה המועדף עלי , אני בודק כוון ועוצמת רוח( עושה 360 ובודק מהירות ב גי פי אס )   , אני בוחר את המיקום המרוחק לרוח בשדה הנחיתה ( פאת השדה ) ומשם אני מתכונן להתחיל את הגישה לנחיתה , מוודא שאין מכשולים סביבתיים ( עצים גבוהים וצמחייה )העלולים לייצר רוטורים , מוודא כמובן שאין מכשולים בשדה שעלולים להפריע לי בנחיתה עצמה ( בולדרים וכו' )


אני בוחר שלא לנחות בשדות חקלאיים מעובדים עם גידולים שזה אך עתה נבטו והחלו לצמוח – ובכלל – אני משתדל להימנע מלעשות נזקים לחקלאים .וכמובן – אחד מהשיקולים הוא שדה נחיתה שיאפשר גישה נוחה למפגש ביני לבין רכב האיסוף


שיהיה לכולנו בהצלחה !




                      טיסה בטוחה ומוצלחת !

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.