דגשים
שלי כ טייס :
מזג אויר – מה הצפי לכוון הרוח וכיצד זה ישפיע על אופי הטיסה ? האם אתקל על פי
התחזיות ברוח גב ? אף ? צד ? מה יהיו המשמעויות וההשפעות על אופי הטיסה ? קצב
ומהירות הטיסה ? תצרוכת הדלק וכו'
נחיתה לא יזומה – אני תמיד "דרוך" למצב של נחיתה לא יזומה (קאט מנוע
וכיוצא בזה ) , לכן אני תמיד מעדיף לטוס
מעל שטחים בהם אני יכול לנחות . לא פעם זה מכתיב לי את נטיב הטיסה ואני עוקף ומאגף
שטחים מבונים , מטעים , שטחי מים , כרמים , תוואי קרקע מסולע וכיוצא בזה .
ציוד עזר להבנת המצב האווירי בזמן טיסה – חשוב לי לדעת ולהבין מה קורה עמי
באוויר : מה המהירות שלי ומה כוון הרוח( האם הדלק יספיק
לי ביחס למהירות שלי וליעד שלי , תכנון
נחיתה באזור לא מוכר וכוון הרוח), מה הגובה שלי ( האם יש לי מספיק גובה למקרה חירום
כגון שימוש ב רזרבי , האם יש לי מספיק גובה בשביל לתכנן נחיתה בזמן קאט מנוע וכו')
מה מצב המנוע מבחינה מכנית (חום מנוע ) ,
מה זמן הטיסה שלי מרגע העלייה לאוויר . אני משתמש ב גי פי אס שמספק לי נתוני טיסה כגון מהירות , גובה , זמן טיסה . אני גם מקבל אינדוקצייה משעוני המנוע בנוגע לחום מנוע וסל"ד . יש לי מראה שעימה אני בודק מידי פעם במהלך הטיסה את מצב הדלק .
הטיסה מתחילה לפני הטיסה – בד"ח ותקינות מנוע : מבחינתי , הטיסה מתחילה עוד לפני שנרתמתי לציוד - אני
בודק את הברגים והמחברים במנוע , תקינות פרופ , תקינות אטמים וגומיות , תושבות
וכו' . כשאני מתניע את המנוע אני מקשיב לו
, לצליל שלו , מנסה לזהות רעשים חריגים . כאשר אני נרתם אני מבצע בד"ח
. אני מתחיל מרצועות רגליים , רצועת בטן , רצועת חזה , תקינות קרבינות . אני בודק
חופה , בודק מיתרים , בודק שאין קשרים או
קוצים . אני נכנס לריכוז מלא כבר ברגע
שאני נרתם לציוד ומבחינתי אני כבר בטיסה .
השפעת הטופוגרפייה,הגיאוגרפיה וצמחייה על הטיסה - זה סוג של הבנה : כיצד הגורמים הללו ישפיעו על
הטיסה . אנחנו לא טסים ב "חלל ריק " אנו מושפעים מאוויר מלא
התרחשות , זה בא לידי ביטוי ב : טרמיקות ,
אויר לא יציב , שכבות רוח מנוגדות כוון וכיוצא בזה . לדוגמה : מפגש בין שני סוגי
שדות חקלאיים , האחד ירוק והשני חרוש וחום – משחרר בנקודות המפגש בועות של טרמיקות
. מעבר משטח פתוח לשטח הררי עשוייה ליצור אזור טורבולנטי בנקודות המפגש . בכניסה לטופוגרפיה
הררית – בין שני רכסי הרים – אנו עשויים לחוות אפקט וונטורי ( מי שטס ב"ליאק " שבסלובנייה ודילג
בין הרכסים יכול להעיד ) . כאשר נעבור מעל נקודות סביבתיות בולטות ( כגון מגדלי
אנטנה לדוגמה – כמו שיש צפונית מערבית למאגרים של יבנאל ) – זהו סוג של טריגר
לטרמיקת . וישנם כמובן אין ספור דוגמאות נוספות ורבות .חובתו של כל טייס שמתיימר להיות טייס cx, להעמיק את הידע וההבנה במטאורולוגייה , טרמיקות , וטריגרים שיוצרים טרמיקות . מחובתנו להיות ערים ומודעים
להשפעות הסביבתיות שעשויות להשפיע על הטיסה
השפעת השמש על הטיסה -
לאורך כל הנתיב שלנו נטוס מצפון לדרום . המשמעות היא שהשמש תעלה במזרח ותחמם את
הרכסים המזרחיים הנושקים ממערב לשבר הסורי אפריקאי . ההשפעה היא טרמיקות אנבטיות שאנו
עשויים לפגוש כאשר נטוס מעל רכסים מזרחיים אלו
.
מיקרו אקלים – למרות שיש תחזית מטאורולוגית "כללית" , כל אזור גאוגרפי-טופוגרפי
מייצר סוג של "מיקרו אקלים " עצמאי משלו . לדוגמה : לאזור הכנרת יש
תופעות אוויריות שמאפיינות אותה ספציפית
כגון "מגי'ק-ליפט" בשעות מסוימות ובעונה מסוימת. הסיכוי שנתקל
בתופעה זו במידה ונעבור את הכנרת השכם בבוקר ובמועד שאני מתכנן - היא אפסית – אבל בכל מקרה – זו דוגמה . אני
ממליץ להשלים מידע מטאורולוגי והבנת הסביבה שנטוס בה , ומה המשמעויות וההשפעות על הטיסה . ישנם אתרי חיזוי מטאורולוגי שנותנים לנו מידע בסיסי בנוגע לצפוי ( כגון "וינדגורו" ) אבל לא פחות מ זה אני ממליץ לכל טייס להבין באיזו סביבה הוא מתכונן לטוס ומה המיקרו אקלים של סביבה זו ( במילים אחרות - "שעורי בית " )
מצבי חירום ומצנח רזרבי – באופן כללי , כמו שאני רואה את הדברים (
ויהיו אלו שיחלקו עלי ) טיסה עם רזרבי זו חובה ולא בחירה . רזרבי מציל חיים .
נקודה . בנוסף , לאור העובדה שאנו טסים במקומות חדשים ולא מוכרים , אני ממליץ לטוס יותר גבוה מ מה שאנו רגילים
בשביל שיהיה זמן להגיב או ליתר דיוק – לא להגיב ולתת את הזמן לחופה להתאושש . זה
לא המקום להתחיל להסביר כיצד להגיב למצבי חירום ( פרונט קולפס , א-סימטריקס , ספין
, בק ספין וכו' ) לכן , הדבר היחידי שאני יכול להמליץ למי שייקלע למצב חרום ( לאחר
שנקלע אליו ) הוא להרפות ברקסים , לשמור
על קור רוח ולתת לחופה להתאושש לחזור לטוס (במילים אחרות - אל תפריעו לחופה, היא יודעת לטוס גם בלי שתפריעו לה ) ולאחר מכן לבצע פיץ קונטרול כאשר היא
צוברת אנרגיה וצוללת קדימה . קמה פיץ ? כמה שצריך !
תכנון נחיתה בשטח לא מוכר - להבדיל מהשגרה , בה אנו מגיעים לנחיתה בשדה ההמראה ליד הרכבים , מקום שמוצבים בו שקי רוח , אנו מתכוננים לנחיתה במקום "חדש" ללא ידע מוקדם וללא אינדיקציה של שק רוח לגבי כוון הרוח וכו. מה שאני עושה בטרם אני נוחת – אני "אוסף נתונים" : לאחר בחירת שדה הנחיתה המועדף עלי , אני בודק כוון ועוצמת רוח( עושה 360 ובודק מהירות ב גי פי אס ) , אני בוחר את המיקום המרוחק לרוח בשדה הנחיתה ( פאת השדה ) ומשם אני מתכונן להתחיל את הגישה לנחיתה , מוודא שאין מכשולים סביבתיים ( עצים גבוהים וצמחייה )העלולים לייצר רוטורים , מוודא כמובן שאין מכשולים בשדה שעלולים להפריע לי בנחיתה עצמה ( בולדרים וכו' )
אני בוחר שלא לנחות בשדות חקלאיים מעובדים עם גידולים שזה אך עתה נבטו
והחלו לצמוח – ובכלל – אני משתדל להימנע מלעשות נזקים לחקלאים .וכמובן – אחד מהשיקולים
הוא שדה נחיתה שיאפשר גישה נוחה למפגש ביני לבין רכב האיסוף
שיהיה
לכולנו בהצלחה !
טיסה בטוחה ומוצלחת !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.